מאת: ערן אלדר
החורף הוא זמן מצויין לצאת אל הטבע. חורף אמרנו? הרי החורף הישראלי הוא מתון ביחס לחורף האירופאי, ולכן הוא מאפשר בימים שבהם מציצה אלינו שמש חורפית נעימה, לצאת לטיולים ולפיקניקים נחמדים, בדיוק בזמן שבו הכל פורח בשלל צבעים ומריח באלף ריחות. זה בדיוק הזמן לצאת אל הטבע עם המשפחה, לפרוס מפה או שמיכה על האדמה או על שולחן הפיקניק שלכם, לפתוח את הצידניות וגם ספר טוב או עיתון ולהנות מהפסטורליה של הטבע. והפעם, ביום שמש שכזה, אנחנו יוצאים אל פארק לטרון ויער חולדה, שם תוכלו למקם את המשפחה והחברים ולעשות פיקניק נהדר, וגם מסלול רגלי.
מאחורי הכביש המהיר תל אביב-ירושלים, כשפונים לכיוון אשקלון, מגיעים אל מנזר לטרון, שנבנה בשנת 1927. יש הטוענים שזהו אחד המבנים היפים ביותר בארץ. יש בו חנות קטנה ליין ולשמן זית ומוכרים בן גם תה מרגניות והכל מיוצר מהשדות ומכרמי הגפנים והזיתים שמסביב למנזר. זהו מקום חביב לפיקניק חורף, על הגבעות הירוקות מעל עמק איילון. החנות, אגב, פתוחה כל יום, חוץ מיום ראשון, משבע וחצי בבוקר עד שש בערב.
מומלץ בעיקר להגיע לכאן בשעות אחר הצהרים ולראות איך השמש שוקעת לאיטה בים מראש הגבעה שעל יד המנזר. בחורף ובתחילת האביב יש כאן שדות מלאים בפריחה משגעת של מיני פרחים וצמחים שונים, אך בולטות במיוחד הרקפות בחורשות האורנים. תוכלו לצעוד בשביל הרחב המוביל אל שרידי המבצר הצלבני מעל למנזר. ההליכה היא קצרה, אבל אם לא ממש בא לכם לצעוד ברגל, אפשר להגיע לשם גם ברכב. יוצאים מהמנזר, פונים ימינה ומיד נכנסים לכביש פרטי שעולה לראש הגבעה. עוברים ליד החווה החקלאית של המנזר, שכוללת יקב ובית-בד לשמן שהנזירים עושים מהזיתים הסוריים, אבל לא נכנסים אליה. השמן, אגב, כל כך טוב ואמיתי שבאמת כדאי לקנות, ובעיקר בתקופה זו של השנה, כי אחר כך כבר לא נשאר.
מדצמבר ובמשך כל החורף מוכרים כאן גם זיתים ירוקים וזיתים שחורים שהנזירים מכינים לפי מתכון לבנוני עתיק יומין, וגם זיתים כבושים בשמן זית, ללא חומרי שימור. ככל שהם עומדים יותר, אגב, משתבח טעמם. מינואר ועד סוף מרץ תהנו כאן מאלפי רקפות ורודות ולבנות המכסות את כל השטח ממש.
איך מגיעים בדיוק? מכביש תל אביב-ירושלים פונים במחלף לטרון לכיוון אשקלון (הסתכלו בשילוט) ומגיעים מיד לצומת חטיבה שבע. מימין יש אתר הנצחה לחללי השריון ותחנת דלק הפתוחה 24 שעות ביממה. פונים שמאלה ונוסעים קצת עד שלט שמפנה לכניסה ללטרון. נכנסים לחצר ונוסעים עד לחניה בתוך כרם זיתים. כאן יש אולם קטן ובו סרט וידאו על המנזר, שירותים ושולחנות לפיקניק. ממול נמצאת חורשת אורנים נעימה ובחורף יש כאן, כאמור, מרבדי רקפות. זה הרגע לפרוש שמיכה או מפה על האדמה ולהתמקם לפיקניק.
מנזר לטרון: מדיטציה ומזמורי תהילים
לפני החצר, אגב, מתחיל שביל שעולה אל ראש הגבעה ומאפשר טיול רגלי קצר בין שדות של רוזמרין, צמח תבלין ידוע מהמטבח האיטלקי. השביל מוביל אל המנזר הצלבני העתיק ואל תעלות ושוחות שהיו עמדות של הצבא הירדני עד שנת 1967. כאן גם תמצאו את האנדרטה הקטנה והצנועה לחטיבה שבע שנלחמה כאן במלחמת העצמאות. מהגבעה יש תצפית נהדרת אל הדרך לירושלים ואל נוה שלום, יישוב יהודי שבתיו הלבנים פזורים על הגבעה הירוקה מעבר לוואדי.
מנזר לטרון משתייך למשפחת המנזרים של המסדר על שם בנדיקט הקדוש, והנזירים נקראים גם בנדיקטינים. המסדר נוסד במונטה קסינו שליד רומא במאה השישית, והתחדש בצרפת במאה ה-12. הנזירים כאן חיים חיי קהילה של הגות ושלווה, תפילה, עוני ושקט. את רוב שעות היום שלהם, שמתחיל בשעה שלוש ורבע לפנות בוקר, הם מעבירים בתפילה פרטית וחרישית בשילוב מדיטציה ומזמורי תהילים. הנזירים משתדלים לשמור על שתיקה רוב שעות היום ומדברים רק כשצריך ורק בחדרים המיועדים לשיחות. עבודת הכפיים כאן נחשבת שוות ערך לתפילה. לכן יש למנזר כרמים, יקב, גן ירק, גן צמחי תבלין וכרמי זיתים. יש במנזר בית הארחה קטן לקרובי משפחה של הנזירים שמעודדים ביקורים במקום של בני כל העדות והדתות.
אין כאן מסעדות, ואם אתם מגיעים לכאן לכמה שעות טובות מומלץ להביא אוכל ושתייה מהבית. אבל גם אם לא הבאתם, לא נורא. בצומת חטיבה שבע עומדים בשבתות נערים שמוכרים בייגלעך טריים עם שומשום. גבינות של "רועי העמק" אפשר לקנות במזנון של קיבוץ נחשון ליד הטנק באתר ההנצחה לחללי השריון שמאחורי תחנת הדלק בצומת חטיבה שבע. מכאן נוכל להמשיך אל מסלול טיול נוסף באיזור: למטוס בנחשון ולחולדה.
מלטרון ניסע עכשיו תשעה קילומטרים עד יער חולדה. משמאל, אחרי כביש ללא מוצא, יש פניה לכיוון כפר נוה שלום ובערבית נקרא המקום "וואחת אל סלאם". גרות פה משפחות יהודיות וערביות ויש כאן מלון אורחים, שנראה מהכביש כמו כפר יווני, למי שרוצה לבלות לילה בעמק איילון. טל': 02-9910120. בנווה שלום תמצאו גם את "דומיה", מבנה כיפתי לבן על גבעה ירוקה שהמקומיים קוראים לו "מקום מיוחד להתבוננות ולרגיעה".
ארבעה קילומטרים אחרי לטרון מגיעים לקיבוץ נחשון ונכנסים אליו. עוקבים אחרי השלטים ומגיעים אל מפעל הוויטראז' שבו עושים חלונות של זכוכית צבעונית לפי הזמנה. אפשר כמובן להכנס ולהתבונן. אתם לא חייבים לקנות חלון – אבל אם תרצו תוכלו לקחת אתכם הביתה, במחירים עממיים, "מציאות" שונות כמו כלי זכוכית, צלחות יפות עם ציורי יד והתזת צבע וגם מראות במסגרת זכוכית ומתכת. יש כאן כלים ממש יפים וכדאי לעשות סיבוב ולהסתכל. המפעל נקרא "זכוכית אמנותית נחשון" והעבודות נעשות על פי טכניקה מיוחדת שמוצאה ממערב אירופה. טל' 08-9278615. המפעל פתוח מדי יום בשעות 08:00-15:00 ובשבתות מ-09:00 עד 16:00.
אחרי שיוצאים מקיבוץ נחשון רואים מימין חורשות אורנים, שבחורף פורחות בהן רקפות. זה המקום האידיאלי, אם בא לכם לנוח בחיק הטבע. פירשו שמיכה על האדמה, פתחו ספר או עיתון ותהנו המשקט הנפלא ומשירת העשבים.
יער חולדה: פיקניק בשדה כלניות
כמאתיים מטרים לפני צומת נחשון יש פניה ימינה לדרך עפר עבירה לרכב. לכאן הובאו האנדרטאות של גדודי צה"ל שלחמו בסיני. אבל כבר בשנות השישים תקעו כאן בוגרי הצנחנים מטוס נורד שלם, ככה סתם, בשדות, בין הכלניות. את המטוס תגלו אחר נסיעה של חמש דקות בדרך עפר, בין עצי חרוב ואורן. הילדים יכולים לטפס עליו ולהרגיש כמו במטוס אמיתי, כי כל החלקים הפנימיים שלו עדיין שם. אפשר להוציא את הראש מהחלון ולדמיין שאתם שטים בשמיים. גם באיזור הזה, אגב, תמצאו מקום מצויין לפיקניק. מומלץ להעמיק עוד יותר אך החורשה ולפתוח את הצידניות על העשב הטרי והרענן לא הרחק מהכביש. מכאן חוזרים אל הכביש ומגיעים לצומת נחשון. בצומת פונים לכיוון אשקלון. אחרי שני קילומטרים מגיעים אל צומת חולדה ופונים ימינה. בחורף תמצאו כאן שדה עמוס בכלניות שנוסעים לארכו. מצד ימין תמצאו אנדרטה ישנה. המשיכו לנסוע עד שתגיעו אל יער חולדה, שהוא פארק פתוח של קק"ל. תושבי הסביבה באים לכאן לעתים מזומנות לעשות בשר על האש, וגם אתם יכולים, כמובן. כדי להגיע אל שדירת הדקלים צריך להמשיך לנסוע ישר ולחנות בצד השביל. כאן מסתתר גן מרהיב של עצי דפנה. געו בעלים, מששו, הריחו, אפילו קטפו עלה או שניים (מותר בהחלט). בעלים אלו משתמשים כדי להוסף טעם וריח לתבשיל בשר בקדירה. בתוך הגן הקטנטן, אגב, יש פסל מרשים של בתיה לישנסקי עם דיוקן של גבר צעיר – אפרים צ'יזיק שנפל על הגנת חולדה בשנת 1929. יש פה גם דיוקן מפוסל של אחותו, שרה, שנהרגה תשע שנים לפניו, עם טרומפלדור בתל-חי שבגליל העליון.
נעים להגיע לכאן בשעות אחר הצהרים וללכת מעט לאורך שדירת הדקלים. זוהי אחת משדירות הדקלים היפות בארץ (יש כמותה דומות גם בבית שאן, במקווה ישראל ובגן העיר של ראשון לציון) שננטעה על ידי פועלים עבריים לפני 80 שנה. אפשר ללכת לארכה בשדה פתוח, לשמוע את הציפורים ולהנות מאוויר צלול.
אפשר לסיים את הטיול בבית הקפה של קיבוץ רבדים, השוכן במרחק 10 ק"מ מחולדה. בתוך הקיבוץ יש בית קפה בסגנון ארגנטינאי שמגישים בו ריבת חלב תוצרת בית. תוכלו לשתות כאן גם קפה עם אלפחורס (עוגיות דרום-אמריקאיות) וגם לאכול אמפנדס – מעין בורקס הממולא בשר קצוץ ומתובל. נוסעים לכיוון אשקלון בכביש שמסתיים בצומת ראם (מסמיה) על כביש אשדוד (צפונה) – קרית גת (דרומה). פתוח כאן בשבת בין השעות 09:00-17:00 ובימי חול עד 16:00. טל' 08-8588779